בגיל שבע עשרה בלבד: שנה אחרי שנרצחה חברתה הטובה ביותר, תאיר ראדה ז"ל, חשפה שי מיקה יפרח – חברתה ומי שראתה אותה אחרונה – את גרסתה. העדות המלאה נחשפת שוב "אחרי הרצח האשמתי את עצמי, חשבתי שאולי יש לי חלק ברצח"
שי מיקה יפרח לא חזרה ללמוד בבית-הספר "נופי גולן" בקצרין, בעבר היא אמרה לאתר ynet "הבחירה שלי הייתה שלא להשאיר את הזיכרון של תאיר בצד, אלא להמשיך לחיות כשתאיר תמיד חלק ממני". "תאיר הייתה ילדה שכולם אהבו. היא באה מבית טוב, ולא היה לה מה להסתיר", העידה שי יפרח'. "תאיר הייתה איתי, הניחה עלי את הראש ושמענו מוזיקה. באיזשהו שלב קמה, ואמרה שהיא הולכת לשתי שניות כדי לשתות. חיכיתי, והיא לא באה. קמתי לברזיה כדי לחפש אותה". הרגע היחיד שבו נשברה שי וקולהּ נחנק מדמעות, היה כאשר הסניגור, עו"ד דוד שפיגל, שאל אותה מדוע לא התקשרה לתאיר. הנערה האבלה – שגם כך רגשות אשם מלווים אותה זה יותר משנה – השיבה לפרקליט: "אתה בודק אותי בתור חברה?"
ביום הרצח היה לשי שיעור חופשי ותאיר בחרה שלא להיכנס לשיעור תיאטרון. השתיים ישבו מתחת לפרגולה שבחצר, עד שתאיר הלכה לשתות ולא שבה עוד. ש' קמה לחפש אותה, אך לדבריה לא התקשרה משום שהסוללה במכשיר הסלולרי שלה התרוקנה. "אחרי הרצח האשמתי את עצמי. חשבתי שאולי יש לי חלק ברצח, וכל הזמן שאלתי למה לא חיפשתי אותה. היום אני מבינה שיש דברים שיותר חזקים מאתנו. כנראה שלא הייתי צריכה ללכת ולחפש, כי אז אולי גם אני לא הייתי כאן היום". יפרח סיפרה על הרגעים שבהם הלכה לברזיה ועל מה שראתה: "עמדתי שם לבד. פתאום ראיתי דמות לא מוכרת. הכול היה כל-כך שקט, שהוא הסב את תשומת לבי. עשיתי לו ממש 'רנטגן'. הוא לבש הרבה שכבות. היה לו מעיל נפוח בגווני ג'ינס, זיפים על הפנים וכובע מצחייה על הראש. היה לו מראה רוסי, מבט שקוע ושפה עליונה בולטת. תמיד שפה עליונה ועיניים שקועות שידרו לי פחד".
"שי מיקה יפרח יודעת את האמת על רצח תאיר ראדה"
בהמשך חושפת שי כי הפסיכולוג הציע לה לעבור ללמוד בבית-ספר אחר, להתמודד עם חברים חדשים ביישוב חדש – הרחק מהמקום שבו התרחש המקרה הנורא. בד בבד הציע הפסיכולוג להשאיר עמהּ את הזיכרון מתאיר ואת הגעגועים העזים אליה. "עברתי תהליך ארוך של החלמה", סיכמה שי את הראיון הראשון שלה מאז אותו יום נורא. "חששתי מאוד לבוא ולהעיד. באינטואיציה שלי, הוא הרוצח של תאיר, וזה מעמד לא קל בעבורי. עכשיו זה הסתיים, וזו הקלה גדולה מאוד. אני יכולה לנשום לרווחה ולומר שהיום סגרתי מעגל".
