טור ביקורת אכזר שהתפרסם אודות נינט טייב ב"הארץ" לא השאיר אף אחד אדיש לגביו, זה מה שהיה ליואב, מדריך לשעבר במחלקת הנוער בבית החולים הפסיכאטרי גהה, להגיד בנושא, מערכת פורטל עומרי חיון יצאה לבדוק וחזרה עם תשובות!
אתמול (שני) פורסמה על ידי ניסן שור מ"הארץ" הידיעה הבאה: "נינט טייב עדיין מכורה לקלישאות – וזה וולגרי, מזויף, לא משכנע ולא מעניין, עוד כתב: "עם צאת התקליט החדש של נינט, חייבים לומר: הסיפור של "המאמי הלאומית" יפה, אבל אין מאחוריו תוכן ממשי".
היה מי שלא נשאר אדיש לנושא, כך כותב Yoav Groweiss: "קראתי היום ב״הארץ״ ביקורת אכזרית על נינט טייב ומתחשק לי לאזן אותה עם סיפור: לפני כ-17 שנה התנדבתי כמדריך באחת ממחלקות הנוער בבית החולים הפסיכיאטרי ״גהה״. למי שלא מכיר, ״גהה״ שוכן ממש מעבר לכביש מבית החולים ״שניידר״.
אבל בזמן שסלבריטאים עמדו וכנראה עדיין עומדים בתור לבקר ילדים שמאושפזים ב״שניידר״, לפחות באותה תקופה מעטים אם בכלל עמדו בתור לבקר ילדים במחלקות האשפוז ב״גהה״ (או לתרום כל תרומה אחרת למחלקות, לצורך העניין). למה? אני מניח שזה לא מצטלם אותו הדבר (או ליתר דיוק, זה לא מצטלם, נקודה).
מבין מתי המעט שכן הסכימו להגיע לבקר את הילדים במחלקה באותה שנה הייתה נינט טייב (מלווה בג׳קו אייזנברג). אבל נינט לא הייתה אז סתם סלב: היא הייתה ה-סלב, בשיא תהילתה, המאמי הלאומית אנד וואט נוט. ומכיוון שמדובר במחלקה פסיכיאטרית, זה כמובן ביקור לא מתוקשר, בלי צילומים ובלי יח״צ, ביקור שכל כולו בנוי על רצון טוב – ומזה לנינט (ולג׳קו) היה בשפע.
היא הגיעה למחלקה והקדישה לילדים בנדיבות מזמנה: היא שרה להם ואיתם, היא ענתה על שאלותיהם בנינוחות, היא צחקה איתם, היא הצטלמה עם כל מי שחפץ בכך, אבל יותר מכל דבר אחר, היא פשוט נתנה להם להרגיש שהיא רואה אותם כבני אדם וזה אולי החסד הכי גדול שאפשר היה לעשות איתם.
אני לא יודע איזו זמרת היא, אבל כבן אדם היא קנתה אותי שם לתמיד.
מה דעתכם?
