ציפי רפאלי מדברת על מה שהיה בכלא: "ניסו לרצוח אותי, אבל אלוהים שמר עלי"

חצי שנה אחרי שאימה של הדוגמנית בר רפאלי שוחררה מכלא נווה תרצה, שבו החלה לרצות את עונשה בספטמבר 2020 היא החליטה לדבר על הכל בראיון מקיף

רק לפני חצי שנה ועדת השחרורים קיבלה את עמדת הפרקליטות, והחליטה לקצר את עונשה של ציפי רפאלי. ציפי היא כידוע אימה של הדוגמנית בר רפאלי – היא  השתחררה  ביולי האחרון ממאסר זאת אחרי שועדת השחרורים קיבלה את עמדת הפרקליטות, וקבעה כי עונשה יקוצר. בראיון לישראל היום היא אמרה: "אני מעריכה שעד הכניסה לכלא פעלתי מתוך הגנה והישרדות, ורק אחרי שהכל היה מאחוריי – פשוט פרקתי. לפני שנכנסתי לכלא, לא ידעתי לקראת מה אני הולכת, וקיבלתי החלטה שאהיה חזקה ואעבור את זה כמו גדולה. אפילו הרגעתי את המשפחה שלי. אחרי שהשתחררתי וחזרתי הביתה, הבנתי פתאום שהסיפור סוף־סוף מאחוריי".

"אין יותר בתי משפט, אין עורכי דין, פרקליטות, אין חששות על הילדים שלי, אין רוע. ואז כנראה נפל לי האסימון לגבי כל מה שעברתי. זה היה ערבוב של דיכאון עם אכזבה והרבה מאוד כעס שלא היו בי קודם, אבל גם השלמה ושחרור". על המשבר: "הייתי מתעוררת בבוקר ולא רוצה לקום מהמיטה, לא מפסיקה לבכות. לפעמים היו עוברות בי מחשבות כמו 'בשביל מה צריך לחיות בעולם קר ומנוכר שאין בו צדק'. עולם שיש בו כל כך הרבה רוע. הרי אפשר היה לגמור את הסיפור הזה כל כך הרבה יותר פשוט. רציתם לקחת כסף? אין בעיה. קחו! אבל כלא?"

על הסדרה החדשה: "באחת השיחות שהיו לי עם בר מהכלא, היא סיפרה לי על הרעיון של התוכנית. היא אמרה שהיא וכולם מוכנים להצטלם, ושאלה אם אני גם אהיה מוכנה. עניתי לה שאם כולם מסכימים, מי אני שאגיד לא? ברור שאני עושה את זה איתם. ולא רק זה, היא גם אמרה לי 'הצילומים יתחילו ברגע שתצאי מהכלא'. חשבתי לרגע ועניתי, אין בעיה, אני לא מסתירה שום דבר".

עוד אמרה: "החלטתי שאם אני נכנסת לזה, הכל חייב להיות אותנטי ועד הסוף. גם כששמו לי מצלמה מול הפרצוף, שעשתה לי ראש ענק, לא הערתי. איך שאני נראית וכל מה שאני אומרת – אני עומדת מאחורי זה. ממילא מדברים עלינו, אז לפחות שישמעו את זה מאיתנו. תאהבו או לא, זאת האמת שלי ושל המשפחה שלי. הכנסתי את המצלמות לכל מקום. לפגישה שלי עם הפסיכיאטר, למשבר שהיה לי עם רפי בעבר ולמריבות עם בר ועם און. אנחנו מדברים על הכל ומראים הכל באופן חופשי. הכל חוץ מהנכדים. בר ועדי, למשל, לא רוצים לחשוף אותם בשלב הזה. אני חושבת שחבל, כי הילדים מדהימים".

לסיכום דיברה על הלילה האחרון שלה בכלא: "ידעתי שיש לי מועד עקרוני לשחרור, אבל לא יכולתי לדעת מתי זה יתממש בדיוק. זה יכול היה להימשך גם חודשיים. יומיים אחרי התאריך התקשרתי לרפי, כשאני בחצר של הכלא, ותוך כדי שיחה אני שואלת אותו איפה הוא. הוא עונה לי, 'בדרך אלייך'. לא קלטתי, ואמרתי לו 'אבל אין היום ביקורים'. ואז הוא אומר לי, 'את משתחררת'. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק, אבל פתאום אני רואה את דלת החצר נפתחת, ואודי, אחד המפקדים החמודים של הכלא, מכניס ראש ומסמן לי לבוא. פרצתי בבכי. עליתי מהר לחדר ובתוך עשר דקות כבר לא הייתי שם. השארתי מאחוריי הכל. לפי נוהלי הכלא אסור לחלק לאחרות, אז אמרתי שיזרקו הכל".