נאוה בוקר פותחת את הלב על ההחלטה הגורלית שלה בפרק האחרון ששודר בהישרדות – אז מדוע היא התקשתה להשתלב בשבט?
בפרק האחרון של הישרדות ראינו את נאוה בוקר מוותרת על הסיכוי לזכות במיליון שקלים וכל זה רק עבור הצלתו של ישראל אוגלבו. בראיון לוואי-נט היא אמרה שהכסף לא היה פקטור בהחלטה שלה לבוא להישרדות: "הלכתי כי אני אוהבת אתגרים. לפני 'הישרדות' נורא חששתי מצניחה חופשית, והלכתי ועשיתי את זה. ניצחתי את הפחד. לא התאכזבתי כי לא ציפיתי אחרת".
איך הציגו אותך?
"ידעתי שברגע שהם יכירו אותי הם יתאהבו בי. כמעט כל השורדים הם אנשי תרבות, ולצערי גם מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, וטבעי שזה יקרה. בקניונים או במרכזים אני מקבלת אהבה גדולה מאוד. השבוע הסתובבתי בקניון בקריית אתא ולא הייתה לי דקה אחת של שקט. חיבוקים, נשיקות ומילים חמות".
מדוע החלטת לפרוש?
"העדפתי שישראל יישאר במשחק ואני אלך. כאב לי מאוד עליו. אני אדם מאוד רגשי. אני לא צריכה להיות בפוליטיקה, כי אני עובדת מהלב. לא הייתי בסכנה מבחינת שבטית, כי התחברתי לשתי הקבוצות בשבט. אם היו מדיחים אותי זה היה בשלבים מאוחרים יותר. אני רואה בישראל אוגלבו צדדים שאנשים אחרים לא רואים. הילד הזה הוא שורד אמיתי. אני רואה אותו כמו הבן שלי".
איך התרשמת מההתנהגות שלו?
"אני מבינה מאיפה זה נובע, ואת ישראל אוגלבו צריך לדון לכף זכות. אני הבטחתי לבנות שלי שאעשה הכל כדי להגיע לאיחוד, ועד שהרגשתי שאני במקום הנכון – כבר לא הייתה לי ברירה. לא הייתי מוכנה שהוא יודח. אני רועדת כשאני נזכרת בזה. כמה הילד הזה רצה להצליח במשחק, ואני פשוט לא רציתי שהוא יישבר. לא רציתי שהוא ייפול אחרי מה שהוא עבר בחיים, מהמקום הזה שהוא בא, ויישן ברחובות. נכון שהוא הפסיד משימה בכוונה, אבל על משימות אחרות הוא נלחם בחירוף נפש. כולם שכחו את זה?".
למה עשית את זה?
"הייתי לוקחת ילד כזה עכשיו אליי הביתה. בשבילנו זה ריאליטי, בשביל ישראל אוגלבו 'הישרדות' זה החיים. הרגשתי שבשבילו אני יכולה לוותר. מספיק הוא נדחה כל החיים שלו. הוא עבר דברים שאני לא מאחלת לשונאים שלי. אני פשוט מבינה מה הוא עבר. אם הייתי רואה אותו ברחוב הייתי אוספת אותו אליי הביתה. אז מה זה לוותר בשבילו על משחק? אתם לא רואים את הנתינה שיש בבן אדם הזה, וחבל. אז כן, הוא הגיב בצורה מוגזמת במשחק, וכולנו נגד אלימות – אבל הוא כל הזמן רק דאג לכולם".
איך היה לך?
"אנשים חושבים שאנחנו מגזימים, אבל אתה לא אוכל שם ולא ישן. אני בן אדם שרגיל להכניס משהו לפה כל שלוש שעות, ושם אין. בימים הראשונים הייתה סערה והיינו רטובים במשך שלושה ימים".
