הבלוג של חן טל "אני מאוהבת"

רגע אחרי שנבחרה להיות המנחה החדשה של ערוץ אגו ובזמן שכולם מנסים להבין מה היא לובשת ואם בכלל חן טל חוזרת לפורטל עומרי חיון בבלוג חדש ולוהט "אני מאוהבת" היא מכריזה.

אני מאוהבת. החלטתי לאהוב.. לטוב, לרע וללא נודע.

אני לא בן אדם שאוהב להיות לבד. אוהבת לאהוב, אוהבת להיות נאהבת, אוהבת לקבל תשומת לב (בטח שמתם לב;-) ) אוהבת לתת, להעניק, אוהבת את הביחד. כמה שאני נראת לכולם כלפי חוץ קשיחה וחזקה, ברגע שאני אוהבת אני הכי רגישה וקלה לפיצוח שיש. אהבתי שלושה גברים בחיי. לכולם היו מכנים משותפים רבים שכנראה איפיינו את ה"טייפ" של סוג הגברים שאני אוהבת (תאמינו לי אם אני אומר לכם שלשלושתם קראו באותו שם!? חח ) כולם היו גברים שניצלו את האהבה שלי בכדי לנסות ולשנות בי דברים, מתוך אהבה וכוונה טובה כמובן, אבל היום בדיעבד אני חושבת שזו טעות לנסות לשנות אנשים שהם כבר בוגרים ומעוצבים. זה עושה רק רע. טוב נו..הפסד שלהם

לא אהבתי כבר שנה. לא נתתי לעצמי. לראשונה בחיי החלטתי שהפעם אני אתמקד בעצמי, בלאהוב את עצמי, ולא בלתת את כול כולי לאחר. לא לגמד את עצמי בשביל מישהו, לא לשנות את עצמי, לא לוותר על דברים שאני אוהבת, להיות אני, להיות חן. מי שיאהב אותי יאהב אותי כמו שאני.

אהבה זה משהו שנשמע כל כך יפה. באמת, אפילו אחרי כל הסיפורים ה"נוראיים" ששמענו מחברים וקרובים, אחרי אין ספור אזהרות, אין ספור עצות, אנחנו תמיד ניתן את עצמנו למישהו בגלל שאיכשהו.. אצלנו.. " זה יהיה שונה, אחר, לא אותו דבר" כן בטח! וככה זה ממשיך.. זה נראה כאילו יש לך כל מה שרצית, נראה כאילו זה זה- זה החיים, זו האהבה, החלום התגשם, הכל קורה כפי שצריך לקרות.. אבל לאט לאט, המציאות תופסת אותנו, ולפני שאנחנו שמים לב אנחנו מביטים לתוך עיניים של אדם אחר..

צילום: נאור עטיה

תמיד אנחנו שומעים את הקלישאות של "אהבה לא מחפשים, היא באה לבד" וכו' וכו', וכנראה שזה באמת נכון. רק שהפעם נשבעתי לעצמי שזה יהיה אחרת. הבנתי שיש פעמים בחיים שאתה צריך לבחור בין להיות נאהב לבין להיות מכובד. והבנתי שתמיד צריך לבחור בלהיות מכובד, אהבה ללא כבוד תמיד תחלוף, אבל האהבה שיכולה לגדול לתוך קשר עם כבוד היא אין סופית.

ואז הוא בא.

אתם בטח חושבים שאני אפצח בסיפור של "אהבה מהמבט הראשון" או "מהרגע הראשון ידעתי שהוא האחד" אז לא. ממש לא. מה שכן ידעתי הוא שמהרגע הראשון הבנתי שאני חייבת להכניס אותו למיטה שלי:) הוא מסוג הגברים האלה שמספיק להעיף מבט בפרצוף שלו ובפרצוף שלי ולא להבין איך לעזעזל זה לא קרה לפני?! הקטע של המיטה אני מתכוונת …

לראשונה בחיי החלטתי שאני "אוריד" מעצמי, אעשה את הצעד הראשון ואשלח לו הודעה בפייסבוק. עברו יומיים, ההודעה נקראה אך לא קיבלתי שום תשובה. משהו היה נראה לי לא הגיוני..אבל אני ? עשיתי את שלי.חמישי בערב, יושבת במועדון ,מקבלת הודעה "בואי תגידי שלום יא סנובית". מסתכלת ימינה שמאלה, קולטת את הדבר המושלם הזה 20 מטר ממני. ניגשתי , פינה לי מקום לשבת לידו , והתחלנו לפטפט..לפלרטט.. היה ניתן להרגיש את המתח המיני המטורף הזה בכל רחבי תל אביב. "אז קבענו מחר ב22:00 אצלי?" שאל, "כן" עניתי מרוצה.

אני חייבת להודות שהרבה זמן לא הייתה בי את ההתלהבות הזאת לחכות שכבר יגיע מחר בגלל מישהו.. לא ידעתי מה שונה בו מאחרים ומה משך אותי בו כל כך מעבר לחיצוניות , אבל ידעתי שזה לא משהו שיסתכם בלילה חד פעמי. הגעתי לביתו שבצפון תל אביב, דירה נעימה ושקטה, מעוצבת בטוב טעם, מסודרת נקייה וריחינית..בדיוק כמו בעליה. התיישבתי על הספה בסלון במעט אי נוחות, משום מה זו הייתה אחת הפעמים היחידות שהייתי חסרת בטחון. "מה תרצי לשתות?" שאל, "אממ וודקה חמוציות" ביקשתי . "וודקה חמוציות לגברת!" הכריז כמו מלצר מנוסה עם חיוך מאוזן לאוזן.הערב זרם בצורה ממש כיפית.. הרגשתי חיבור וכימיה מעבר להימשכות פיזית או חיצונית, ואהבתי את זה שיש פה משהו שהוא אחר.. לאחר כמה כוסות, הוא לקח מידי את הכוס הנוכחית והכמעט ריקה והניח אותה על השולחן, אחר כך עטף את פניי בשתי ידיו וסחף אותי לנשיקה סוערת ומלאת תשוקה.. הרגשתי שאני משתכרת מהנשיקה הזו יותר מאשר מהאלכוהול. הבית הזה והחדר הזה בפרט היה הסביבה המתאימה ביותר למשחקי אהבה רגועים ומהנים, ומאחר שכך, כרכתי את ידי סביב צווארו ונצמדתי אליו בכל גופי. הוא הרים אותי בשתי ידיו ונשא אותי אל המיטה הגדולה שהמתינה לנו. הוא הוריד את בגדיו ונעצתי עיניים משתוקקות בגופו, הוא היה גברי ועדין בעת ובעונה אחת. הבטתי בו מוקסמת, היה לו גוף מושלם שרירי וחלק וחיוך שימיס כל יצור חי.

חלפו מספר דקות עד שנשימותינו חזרו לסדרן והעפנו מבטים מחויכים אחד לשני. להפתעתי, הוא חיבק אותי בידו השמאלית, משך אותי אליו, מצמיד אותי אל גופו במחווה של אהבה בלתי מובנת. שכבנו ככה במשך דקות ארוכות, ידיו חיבקו אותי ומדי פעם זזו על גופי בלטיפה רכה. הוא כמעט ולא הסתכל לעברי. עיניו היו נעוצות בנקודה בתקרה, לאחר דקות אחדות החל לדבר. לעולם לא נתקלתי בבן אדם שיתוודה בפני על חייו האישיים בצורה כל כך גלויה וחשופה בפגישתינו הראשונה. זה היה כיף להבין שמצאתי פרטנר ששוררת בינינו הבנה מלאה ופתוחה, שהספיק לנו מבט אחד בעיניים בכדי להבין שאנחנו משדרים על אותו גל. "תזמין לי מונית בבקשה מאמי" ביקשתי. "את לא רוצה כבר להישאר לישון? השעה 6 בבוקר" ידעתי שהוא צודק, אבל אני לא מהבחורות שנשארות לישון. "מעדיפה את המיטה שלי " שיקרתי במצח נחושה.

בכל הדרך הבייתה לא הפסקתי לחשוב עליו, על כל מה שדיברנו, על כל הלילה שעברנו.. תהיתי לעצמי האם זה הבחור הבא שאני אהיה איתו? שאני אתאהב בו? הראש שלי הניח שכן, היום הלב שלי יוכל לומר שכן. הקשר בינינו נבנה בצורה מאוד איטית , מחושבת ומתחשבת, מעטים הגברים שזכו בבטחון כשלו שיוכלו לעמוד איתנים עם ראש מורם ולשים פס על הסביבה והביקורות, ואני חושבת שזה מה שהכי כבש אותי אצלו. אחרי הכל לא מדובר פה על "מעריץ" בגיל ההתבגרות.. גבר נאה, מוצלח, מוכשר ואמיד, שלא חסר לו כלום בחיים , להיכנס להרפתקאה עם בחורה כמוני זה לא דבר של מה בכך, זה דבר לא פשוט בכלל, צריך המון אומץ, תעוזה, סבלנות ובטחון בכדי לעבור את זה, ורק על זה אני מאוהבת בו.

אתמול בערב, סופה מטורפת בחוץ, ואנחנו מכורבלים במיטה, מדברים, צוחקים, משתוללים, פתאום התנגן השיר "יסמין" של "הפיל הכחול" ולאט לאט הפסקנו לדבר עד שתיקה מוחלטת. הסתכלתי עליו והוא היה שקוע במחשבה. ניסיתי להבין על מה הוא חושב אך לא בדיוק הצלחתי. הקשבתי למילים של השיר ומשמעותם והרגשתי שהוא ממש מדבר אליי. תוך כמה שניות הדמעות פשוט החלו לזלוג לי מהעיניים, מה שמשך את תשומת ליבו. הוא הסתכל עליי, התקרב, ניגב לי את הדמעות ונישק אותי. הסתכלתי עליו והוא חייך חיוך קטן. קטן אבל אמיתי כזה. לא היינו צריכים לדבר..העיניים שלנו אמרו הכל.

אתם בטח שואלים את עצמכם מדוע אני לא חושפת את שמו, או מדוע אני לא מחצינה זאת כלפי חוץ, והתשובה היא דיי ברורה אני חושבת, החיים שלי כל כך מוחצנים, כל כך מתועדים, שלפעמים בא לי להיות סתם חן, סתם להתכרבל בבית בלי שכל העולם ידע, ידבר, ויפתח עיניים.. שנינו פה נהנים מהביחד, נהנים מעצם היותנו פה אחד בשביל השני. וטוב לי עם זה. טוב לי להיות מאוהבת

>> הפוסט הראשון בבלוג של חן טל
>> הפוסט השני בבלוג של חן טל
>> הפוסט השלישי בבלוג של חן טל
>> הפוסט הרביעי בבלוג של חן טל
>> הפוסט החמישי בלוג של חן טל

>> הצביעו לחן טל באנשי השנה של פורטל עומרי חיון – לחצו כאן להצבעה!