אחרי מאות תגובות ופניות אישיות שלכם בעניין קותי סבג , אני רוצה להבהיר משהו באופן אישי ואולי אפילו קצת לא מקצועי, בשל העובדה שמיני אנשים הניחו כל מיני הנחות על דעותיי, על פשרן , על אישיותי ומוצאי, שחלקן התנסחו בצורה פוגענית, אלימה ונטולת כבוד, אני מוצא לנכון להסביר כמה דברים, בשקיפות מלאה, שלא בדומה לעורכי טלוויזיה, כותבים בעלי אג'נדה סמויה וודומיהם.
אני עומרי, נולדתי בראשון לציון לפני 21 שנים. אבי עזב את המשפחה כשהייתי בן שנתיים, וסמוך לכך עברתי עם אמי ואחי הבכור לרחובות. בגיל 11 עברתי לפנימייה, והקשר עם המשפחה הקטנה כמעט ונותק. ומשם עברתי לפנימייה נוספת בה סיימתי את חוק לימודיי בגיל 18, כמקובל. במהלך כל אותם שנים לרוב דאגתי לעצמי וטיפלתי בעצמי, תמיד המשכתי להילחם, ולהצליח ולהראות לכל אותם אנשים שאמרו לי "לא ייצא ממך כלום" שהם טעו ואני אצליח .
עברתי המון, סבלתי מבדידות, מילדות ללא בית חם ואוהב, אבל הנסיונות הללו הצמיחו בי כוחות של הישרדות ועצמאות. בקלות יכולתי להשבר, להרים ידיים, להשתקע ברחמים עצמיים ובכאב על גורלו של ילד שנאלץ בגיל 12 להתאקלם בסביבה מנוכרת עם המוני ילדים זרים, אבל בחרתי להאמין ולהילחם.
בגיל שמונה עשרה עזבתי את הפנימייה וחזרתי לבית של אמא , זה היה ממש לא קל לחזור לבית שלא היה אף פעם באמת בית, אז עברתי לגור לבד, מתפרנס מעבודות זמניות. התגייסתי לצה"ל ובמקביל התחלתי לתפעל את הבלוג, במהרה שקעתי בו עד צוואר, וההשקעה החלה להניב פירות.
אט אט התקדמתי והתחלתי להתפרנס בזכות הבלוג, אט אט זכיתי לפרסום והבלוג הפך לאחד ממדורי התרבות הנצפים בישראל. בדרך למדתי על בשרי מהרבה טעויות , נשרפתי, נפגעתי מאנשים בתחום המאד לא קל הזה, כי זה אני.לא מושלם, פגוע אבל עם המון שאיפות בחיים , וחתירה למקום אחד ויחיד – מימוש והצלחה.במקביל הקשר עם אמא שלי התחיל להתחזק והצלחנו לגשר על הנתק ההוא ולהפוך להיות אמא ובן אולי קצת באיחור אבל זה היה שווה את זה.
אז כן, קשה לי לראות שממליכים אדם כמו קותי סבג , שאת מעלליו הלא נעימים שנראו בערוץ 20 לא זכו לראות צופי הפריים-טיים בערוץ 2. אולי זאת רק תוכנית טלוויזיה, בידור תמים כביכול, אבל למעשה התוכנית הזו מצמיחה מודלים לחיקוי, סלבז בעלי כוח השפעה עצום, בעיקר על ילדים בפריפריה, מספרת לנו מיהו ישראלי ומהו, ומבחינתי קותי הוא המודל הכי רע שיכול להיות לילד כמוני, שמטפח קריירה בחריצות ובהתמדה, כנגד כל הסיכויים. באופן אישי אין לי דבר נגדו .
אבל קותי הוא לא סתם אזרח, כאמור. קותי זכה בזכות מניפולציות של עריכה, שיצרה אדם אחר לחלוטין ממה שנראה בערוץ 20, וזה מעציב. אבל אני מקווה שההצלחה עכשיו תעשה לו טוב והוא ילמד, אומנם מאוחר מדי, רגע לפני גיל שלושים, שאפשר גם אחרת. אני חייב להודות גם שמאד העציב אותי, יותר מבחירתו של קותי, הדחיקה של תמיר ורדי למקום השני, אותו תמיר שהזכיר לי את עצמי בהמון תקופות בחיי שהייתי שונה, לבד ובלי יותר מדי ביטחון.
אז לפני שאתם ממהרים לקלל פה כאילו אין מחר תבינו שגם הביקורת שלי על קותי היא רק ביקורת, ביקורת שמגיעה מהמקום הכי אישי ומתוך מחשבה על מה שהאח הגדול עושה לכולנו. אני מקבל ביקורת מדי יום ויום, חלקה אלימה וקשה, ואני לומד לחיות עם זה כי במדינה דמוקרטית מותר לנו להביע דיעה בנחת, ובטח ובטח על תוכנית כמו "האח הגדול" שהשפעתה עצומה, תגמוליה ניכרים ומעלליה רחוקים מלהיות שקופים, הגונים ודמוקרטיים.
אז בתקווה לעתיד של מחלוקות לשם שמיים,
חג שמח,
עומרי
