בגידה היא בחירה, לא טעות. אהבתי אותו יותר מכל דבר, היה לי טוב איתו, הייתי האלילה שלו, מושא הערצתו, זה היה נראה לי לנצח, זה תמיד נראה לנו לנצח. עד שהכרתי את רועי (שם בדוי).
רועי הוא היה בא כל יום למקום עבודתי במשך חודשים וקונה סתם דברים רק כדי להחליף איתי מספר מילים וכמה מבטים תוהים.. הוא ידע שאני במערכת יחסים אוהבת, הוא אפילו ראה את בן זוגי מספר פעמים, אך זה לא מנע ממנו להמשיך ולהגיע מדי יום. לפעמים רציתי לחפש בכוח סיבות לריב עם בן זוגי רק כדי ש"ניפרד" ליומיים שלושה ואולי סוף סוף אוכל להגשים את הרצון שלי להיות עם רועי, אך תמיד המצפון שלי הדהד בראשי, אחרי הכל, זו "פרידה" מבויימת.
מאת: חן טל
החודשים חלפו ורועי לא ויתר, הרגשתי שיש מישהו שיעשה כל דבר רק כדי שאהיה חלק מחייו, חיזר וחשק אחריי במשך חודשים, איזו אישה לא תרצה כזו תשומת לב?! בעוד שבבית מערכת היחסים עם השנים נשחקת ומשתפשפת, והדברים כבר לא זוהרים כבהתחלה.. בתוך תוכי ידעתי שיגיע היום שמשהו יתפרץ, כבר לא הייתי מאושרת כבהתחלה, וחשבתי שאולי אמצא את האושר שלי בחוץ, עם רועי.
>> הפוסט הראשון בבלוג של חן טל "אני חן טל וזה הסיפור האמיתי שלי"
>> הפוסט השני בבלוג של חן טל "אתם תמשיכו לקנא אבל תעשו לי לייק"
>> הפוסט השלישי בבלוג של חן טל "אף גבר לא יקנה אותי בכסף"
הוא היה אחד הבחורים היפים שהכרתי, שיער חלק, עיניים בהירות, עור שזוף, גוף חטוב, חיוך כובש שמאובזר בשתי גומות חן שובות, אין אחת שלא הייתה נופלת לרגליו, גם אני. "מחר זהו יום ההולדת שלי, אני אשמח שתבואי יהיה כיף, משהו מצומצם אצלי בבית" הציע לי רועי בעודי עושה לו חשבון על המוצרים שהוא אגר בידיעה שהם יושלכו לפח ברגע שהוא יצא מהחנות. "אני אגיע" עניתי בחיוך, "תן לי את הכתובת והשעה ואני אקפוץ להגיד לך מזל טוב" רועי עמד מולי המום ולאחר שנייה לקח דף ועט ורשם לי את הפרטים. "עשית לי את היום חן אני נשבע לך, נתראה מחר" ויצא מאושר מהחנות.
הגעתי לקומה ה3 לדירה מספר 12 כפי שרועי ציין בפניי, ונעמדתי מול דלת העץ החומה תוהה האם לדפוק בה או שמא להסתובב ולחזור הבייתה. הדלת נפתחה ורועי חיכה לי מחוייך מאחוריה. "בואי תיכנסי מה את עומדת פה" והושיט לי את ידו מושך אותי פנימה. באמת שמספר האנשים היה מצומצם, כיבוד קל היה מונח על השולחן המרכזי בסלון, כמות לא מבוטלת של אלכוהול הייתה מפוזרת ברחבי הבית, ומוזיקה קולנית בקעה מרמקולים רועדים שעמדו בפינה. החבר'ה שלו היו מאוד נחמדים, האווירה היה נינוחה ושמחה, האלכוהול זרם, והשעות חלפו לי בהנאה שלא זכיתי לה שנים!
"וואו! כבר 2 בלילה" הצצתי בשעוני בפליאה, "אני חייבת ללכת מאמי" אמרתי. "מה פתאום, את המתנה שלי ליום הולדת הזאת" אמר ועטף את פניי בשתי ידיו וקירב את שפתיו לשפתיי לנשיקה קלילה אך נעימה ומזמינה. לא יכולתי שלא להענות לו, וגם לא רציתי, אך שוב ושוב הלב שלי והראש שלי חשבו אחרת. הבנתי שאם אני מרגישה ככה כנראה שמשהו חסר לי, שמשהו לא שלם, אחרת לא הייתי מגיעה לכאן מלכתחילה. כרכתי את זרועותיי סביב צווארו ונצמדתי אליו בכל גופו.
הוא היה מאהב נפלא, היום בטווח זמן מאותו ערב אני יכולה להגיד בוודאות שרק לעיתים רחוקות זוכה אישה לחוויה שכזו. חלפו מספר דקות עד שנשימותינו חזרו לסדרן והעפנו מבטים מחויכים זה אל זו. "היית בסדר" אמרתי כמחלקת ציון ,בנימה צינית כמובן, "היית מדהימה" אמר לי בכנות. "שמחה לשמוע" הרחבתי את חיוכי. מחשבות רבות הציפו את ראשי, הרגשתי שעוד רגע המוח שלי יוצא ממקומו. חשבתי עליו, על בן זוגי, שכרגע נמצא בבית, בבית שלנו, בטח רואה טלוויזיה, או אולי כבר ישן, יודע וסומך עליי שאני ביום הולדת של חברה מהעבודה. הייתי בצומת דרכים הכי מסובכת שהייתי מימי. והרגשתי שאני חייבת לצאת משם. נשקתי לרועי נשיקה קטנה על שפתיו והלכתי.
"איך יכולת לעשות לי את זה , לנו? מי את ומה עשית לבחורה שהכרתי ? " עם דמעות בעיניו , בן זוגי לשעבר צעק וצרח את שאלות אלה ביום שגילה שהיה לי רומן. בכל אותו הזמן , אני עמדתי שם רועדת, בהלם , לא יודעת מה להגיד שיגרום למה שעשיתי להיראות נכון. בגדתי .
במבט לאחור , אני מבינה ששום דבר באותו הרגע לא היה נותן לו את הנחמה או ההצדקה שהוא חיפש – או שאני חיפשתי. האהבה שלו הומרה באותה שנייה לשנאה, הייתי כמפלצת עבורו.
השאלה שעלתה שוב ושוב לאחר שפירקנו את החבילה הייתה "למה ? " מדוע לי לבגוד בו ? למה שאני אעשה דבר כזה לאדם שהיה אוהב ,אכפתי , מצחיק ונאמן ? זה לא שהוא חלילה זלזל בי או התעלל בי נפשית או פיזית .
אם אתם קוראים את זה ושופטים אותי , זו זכותכם אבל תאמינו לי שאף אחד לא שפט אותי יותר חזק ממה שאני את עצמי , וגם עכשיו , למרות שבסופו של יום כל זה נהפך על הצד הטוב ביותר , אני לא הייתי עושה זאת שוב – למרות שאני עדיין יכולה להבין לחלוטין למה נשים(או גברים) רוצים.
לא מזמן פנתה אליי בפייסבוק בחורה צעירה, נשואה כשנה, שגילתה שבעלה בוגד בה, היא ממש בכתה בפניי ושפכה את ליבה וחיפשה איזו עצה או חיזוק, אני תפסתי לעצמי את הראש ואמרתי לעצמי" רבאק, התחתנת איתה לפני שנה, תכננת לחיות את כל חייך איתה, כבר לבגוד? מה נסגר איתנו למה אנחנו לא מרוצים ממה שיש לנו?" ישבתי עם עצמי במשך שעות ופשוט הייתי חייבת לנתח ולנסות להבין מה היא הסיבה לבגידות גם כדי לענות על שאלותיי וגם כדי לענות לאותה בחורה ואולי לנסות ולהציל שם משהו או אפילו אולי אצלכם.
אז על פי רוב הסטטיסטיקות בעולם, הבנתי שנשים נוטות יותר לבגוד ולסטות מדרך הישר כי הן מחפשות סיפוק רגשי ,לשיפור ההערכה העצמית שלהן והרומנטיקה, בעוד שגברים-איך לא, בשביל הסיפוק המיני. לאחר חיבוטי נפש רבים ,סוף סוף הבנתי מספר נקודות עיקריות שגורמות לכל כך הרבה אנשים בעולם לבגוד וביחוד מה דחף אותי לזה :
1 . החשיבה שלי. חייתי עם הרעיון האשלייתי הזה שאושר היה משהו שאני יכולה לקבל ממקור חיצוני ,נכנסתי לפנטזיה.פנטזיה שנבעה אפילו סתם מהסתובבות בקניון או ברחוב, הרי אין אחד שרואה איזה זוג דביקי ואומר לעצמו "למה אנחנו לא ככה", כולנו חושבים שישנה אגדה כזו שאיפשהו בעולם קיים הבנאדם שנולד כדי להביא לנו אושר. זה פשוט לא נכון, אבל אז בזמנו, קניתי את הרעיון שבגלל שאני לא הייתי מאושרת , מישהו אחר היה יכול להגיש את האושר על מגש של כסף . וכשבן זוגי לשעבר לא היה מסוגל , מישהו אחר בוודאי היה יכול נכון? אולי רועי? זה כמובן לא היה נכון , ועד עצם היום הזה , זה עדיין לא . למעשה,כל מה שעבר הדגיש לי וחשף אותי ליותר בלבול אומללות.
למדו את הלקח : להיות חלק מ"מועדון הבוגדים" – עכשיו אני מבינה שלברוח מעצמי לא הייתה התשובה, ושאני אחראית לאושר והסיפוק שלי. האושר שלי הוא בשום פנים ואופן לא באחריות של אף אחד.
2 . הגורם האשם. אני באמת האמנתי שאני אדם רע בעקבות זה שאני כבר לא נאמנה רק לו ,אז כדי לא לפגוע בו, שתקתי . לא יכולתי למצוא את המילים הנכונות להגיד לו שאני כבר לא רואה אותו אטרקטיבי בעיני כבהתחלה. פחדתי שהוא יגלה שהפכתי להיות האדם הרע הזה ששפטתי את עצמי להיות. במקום להיות מסוגלת להתעמת איתו עם הרגשות, התהיות והמחשבות שקיימות רק אצל "אנשים רעים " כמוני, הפכתי באמת להתנהג כמו "אדם רע" חיה בתקווה שהוא לא יגלה. הרגשתי שאני לא שווה את גודל האהבה שהוא נותן ומעניק לי, ופשוט לא יכולתי לעשות לו את זה.
למדו את הלקח : מה שעכשיו אני מבינה הוא שהדרך הסתכלות שלנו לגבי איך אנחנו רואים את עצמנו יכולה להוביל אותנו לעשות כמה דברים מטורפים . מערכת האמון יכולה להיות כל כך חלקלקה ושנוייה במחלוקת וכל כך רבת עוצמה שזה פשוט שופך קצת אור על הסיבה מדוע אנשים בוגדים.
3 . חוסר הבשלות והידע. במבט לאחור , אני מבינה עכשיו שלא הייתה לי את הבגרות או את הכלים הדרושים כדי לחיות עם הבעיות שלי ולבן זוגי לשעבר היו באותו הזמן. אנחנו מתווכחים, מתרגזים וכתוצאה מכך, התקשורת שלנו מתקלקלת, וכך גם האינטימיות.לא ידעתי איך לנהל את הדינימיקה בינינו או את אפילו את המחשבות שלי . כל פעם שהתווכחנו או רבנו ,תמיד לאיזה רגע האמנתי בכנות שהוא לא אוהב אותי., או שנמאס לו .
למדו את הלקח : חשוב לשמור על ערוצי התקשורת פתוחים , כי ברגע שאתה מרגיש שהם לא, אינטימיות בקלות יכולה להחליק משם. לפני שאתה יודע את זה, אתה כמהה לאינטימיות עמוקה. שמעתי מכל כך הרבה אנשים שבוגדים שהם עשו ועושים זאת בגלל תקשורת שבורה וחוסר יכולת לדבר על דברים שיושבים לנו על הלב בפתיחות.
4 . התשוקה מתה . באותו הזמן, אני זוכרת שהרגשתי שהתשוקה מתה ביחסים שלנו. רציתי להרגיש שהוא משתוקק לי,שהוא רוצה אותי ושהוא רוצה לחזר אחריי בדיוק כפי שרועי עשה. מערכת היחסים שלנו נכנסו לשגרת היום יום,כמו כל זוג, עבודה, לימודים, בית,שגרה חסרת התרגשות ותשוקה. רציתי להשתחרר מזה, וחשבתי שהדרך הטובה ביותר הייתה לעשות את זה היא דרך מעשה אנוכי -לחפש את התשוקה הזו במקום אחר.
למדו את הלקח : עכשיו אני מבינה שתשוקה מחוץ למערכת היחסים היא תהיה קצרת מועד, ואכן גם במקרה שלי ושל רועי כך היה. לעבוד על מה שהיה לי ולבן זוגי -שהיה הרבה -הייתה האפשרות הטובה ביותר.ישנן כל כך הרבה דרכים להחזיר את התשוקה לחיים גם אחרי הרבה שנים, תפתחו את הראש, את הדימיון, אל תפחדו להעיז ולחצות גבולות, תקבלו השראות מכל דבר שעושה לכם טוב ואני בטוחה שזה יעבוד.
כל הסיבות הללו אולי נשמעות כמו תירוצים , ואתם יודעים מה ? בגידה אכן הייתה מעשה אנוכי . אני אהיה ראשונה להודות בכך. יכולתי לבחור שלא לעשות את מה שעשיתי , אבל אם אני שמה את עצמי בנעליה של נערה צעירה, באותו זמן , באמת הרגשתי שהבגידה הייתה הפתרון.
אם אתם בוגדים או מתכוונים לבגוד תחשבו שנייה מה מביא אתכם לעשות זאת, ותנסו לתקן את זה. אני יודעת שקיימים המון פיתויים בחוץ, ושאף אחד לא בוחל היום בכלום, אבל באמת ובתמים אני כן מאמינה שניתן לשמור על זוגיות יציבה ואמינה אם שני הצדדים יעשו הכל כדי להילחם עלייה.
רוב האנשים אחרי מספר שנים לא מאושרים במערכות היחסים שלהם ,עם זאת, צריך לדעת שהאושר מגיע מבפנים. אתה לא יכול להשאיר את זה לאף אחד אחר . אני לא מתחרטת על מה שעשיתי ; כתוצאה מהפרידה הזו, האקס שלי נתן לי את המתנה הגדולה מכל – סוף סוף מצאתי האושר שלי .
מקווה שגם אתם תמצאו את שלכם.
