דנית גרינברג, יוצאת "האח הגדול", חושפת כי יש לה פוסט טראומה והיא לא מתביישת גם לדבר על זה- מערכת פורטל עומרי חיון יצאה לבדוק, וחזרה עם כל הפרטים!
בפעם הראושנה, דנית גרינברג מדברת על התאונה שעברה, על הפנים שהשתנו, ועל הקושי בהתמודדות עם אותה תאונת דרכים, כאשר אובחנה עם פוסט טראומה, על ידי הפסיכולוגית שלה, השיבה 'יואו איזה כיף, יש לזה כותרת'.
כזכור לכולנו, בסטורי שהעלתה לאחר תאונת הדרכים שיתפה גרינברג את העוקבים שלה באינסטגרם: "אלו היו שבועיים ממש קשים, שבועיים הכי מטלטלים שהיו לי בחיי. מבחינה נפשית ומבחנה פיזית". מאז, גרינברג חזרה כבר לשגרת חיים רגילה, אך הטראומה של התאונה המשיכה להדהד בראשה כאשר היא נמנעת מלנהוג.
בחודש מרץ האחרון, גרינברג העלתה סדרת סטורים בהם היא מספרת כי קנתה רכב חדש: "אחרי שנה ו-15 יום בדיוק, עם אינספור טיפולים ואינספור חרדות, סוף סוף אני חוזרת היום לנהוג". בסטורי נוסף שהעלתה סיפרה על הקושי שלה לנהוג מאז.
גרינברג הוסיפה: "אין לכן מושג מה זה בשבילי. שנה שאני רק על מוניות, באמת בשלב מסוים הפנמתי את זה שאני לא אחזור לנהוג ואז עוד קצת טיפולים, עוד קצת שיטות חדשות, ואז הבנתי שאם אני אקנה רכב אז לא תהיה לי ברירה, טיפולים קבועים אצל הפסיכולוגית שלי, טיפולי CBT, ומלא טיפים שעזרו לי מאוד. מעבר לכל זה, המון המון ניסיונות נהיגה. בהתחלה בחניון של הבית, אח"כ בשכונה, אח"כ בכביש מהיר, עם אנשים שאני סומכת עליהם".
בהקשרה של גרינברג פרשיות נוספות ומוכרות, כך לדוגמא כפי שדיוחנו לכם כאן בפורטל עומרי חיון לפני מספר ימים, בזמן שבעונה הנוכחית של הריאליטי הבית טעון ומתרחשות מריבות בלי סוף, כוכבת בדימוס של "האח", דנית גרינברג, שהכירה שם את בעלה הראשון אליאב אוזן, סיפרה לעוקביה את כל האמת על הבית הסגור. דנית, נשאלה "האם יודעים מה השעה?" והשיבה כי "ההשכמה בשעה תשע בבוקר וכיבוי האורות באחת בלילה (אלא אם יש משימה מיוחדת), אז בין לבין מנחשים כזה. ידענו פחות או יותר לפי מיקום השמש בשמיים".
עוד נשאלה: "יושבים ומסבירים את כל חוקי הבית לדיירים בתחילת העונה?", גרינברג ענתה: "החוקים כתובים בחוזה וגם יש על זה שיחות לפני וגם יש ספר חוקים בבית, לפחות ככה היה בעונה". עוד נשאלה "נפגשים באמת עם פסיכולוג? יש תרופות פסיכיאטריות?" והשיבה "נפגשים פעם בשבוע עם הפסיכולוג, חובה להיכנס. ולגבי הכדורים: אני עונה רך ורק מתוך מה שאני חוויתי בעונה שלי. לא רק שלא היו כדורים, אם היינו רוצים אפילו רק אקמול פשוט היינו צריכים להסביר למה וללכת לפרמדיק. אפילו רסקיו לא נתנו לנו, וצריך שם מאוד". עוד הוסיפה גרינברג: "חוץ מפסיכולוג שרואים פיזית פעם בשבוע ופרמדיק במידת הצורך, אין שום אינטראקציה ולא מדברים או רואים פיזית אף אחד מההפקה".
