הסערה החדשה של הפקת "האח הגדול" אחרי שאילנה ראדה אמרה בראיון "מתוך 7 עדויות שהיא נתנה 4 מהן שקריות, היו סיפורי רצח של ילדות" המשפחה של הדיירת בתגובה ראשונה לפורטל עומרי חיון "שי לא בחרה להכנס לבית האח כחברה של תאיר אלא הוצגה ככזאת בכלי התקשורת השונים" והפרקליטות במכתב תגובה "צר לנו על ההאשמות חסרות הבסיס שהועלו בראיון נגד שי וחברותיה, ולא בפעם הראשונה"
אמא של תאיר ראדה, אילנה ראדה התראיינה הבוקר בחריפות נגד הפקת האח הגדול "אני פניתי להפקה שלא תעשה שימוש במוות של הבת שלי, שלא תכניס מתמודדים שהאייטם שלהם הוא החברות עם תאיר" בשיא הראיון אמרה ראדה "אני ממש לא קונה את הטיעון הזה של הילדות. אני מאוד מאוד לא מקבלת את זה שבבתי משפט ובמשטרה בחקירות מקלים ומדברים על תמימות. הנוער שלנו לא תמים. ניצבתי בפני 3 ערכאות משפטיות שקבעו שזדורוב רצח, אבל בפרוטוקולים נאמר על ידי השופטים: 'בדקנו את החומר אבל לא יכולנו להגיע לכלל החומר'. 'כלל החומר' זה עדויות של ילדים, זה ילדה שאומרת שהיא יודעת מי רצח את תאיר, זה ילדות שהיו בזמן הרצח בתוך השירותים, זה הן מעידו". למה את אלה לא חקרו, למה לא שמו את הדגש ובדקו עד תום? כי הן ילדות וגם כשהביאו אותן לבית משפט", הוסיפה ראדה. "אי אפשר להגיד שכאשר יש חשד לא יחקרו כי זה ילדים, או לא נגיע לחומר הזה כי אין לנו זמן. לא מקובלות התשובות, מה קרה שכל החברות הנחמדות והאהובות הפקירו את תאיר ביום הכי גרוע שלה? זה לא אחת, לא שתיים, לא שלוש ולא עשר. אני שואלת ואמשיך לשאול, איפה היו החברות של תאיר ביום הכי גרוע שלה? איפה הן היו מהבוקר עד הערב? שמענו כבר סיפורי על רצח אצל ילדים"
עכשיו מגיבים בני משפחתה של שי מיקה יפרח לראשונה בפורטל עומרי חיון "שישון לא בחרה להכנס לבית האח כחברה של תאיר אלה הוצגה ככזאת בכלי התקשורת השונים , בנוסף היא אינה מודעת לדרישה לכאורה של אילנה לא לדבר על תאיר במהלך התכנית . לכל אורך התכנית שי לא דיברה על המקרה עצמו אלה רק בשבחה של חברה טובה שאיבדה והכאב שחוותה כתוצאה מאובדן זה . אנחנו גאים בשישון ובדרך שהיא עושה בבית האח הגדול"
במכתב שנחשף לראשונה ונשלח הבוקר מהפרקליטות למשפחה של שי בתגובה לדברים שאמרה אילנה ראדה נכתב "בתשובה לשאלותיך, וכן לאחר שהאזנתי בעצמי לראיון האמור, להלן התייחסותנו: בתך שי יפרח נחקרה כעדה בחקירת רצח תאיר ראדה ז"ל, בהיותה חברתה של תאיר ז"ל, ובין האחרונים אשר ראו אותה בחיים. בזמן הרצח, היתה שי נערה בת 14 וחצי. למרות גילה הצעיר והטראומה הקשה שחוותה, שי שיתפה פעולה בחקירה כמיטב יכולתה וזכרונה. היא מסרה ארבע הודעות במשטרה, שחזרה לעיני מצלמות את הארועים שחוותה, וכן נטלה חלק בהליך של רענון זיכרון במעבדה לפסיכולוגיה חקירתית של המשטרה. על סמך אמרותיה אלה, שי הוזמנה כעדת תביעה, והעידה בבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 6.3.08. כל הודעותיה של שי וכן הדוח על רענון הזיכרון הוגשו במסגרת עדותה. בין היתר, התייחס בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין לעדותה של שי (לצד עדויות של בני נוער נוספים) לעניין קביעת לוח הזמנים של המנוחה ברגעיה האחרונים, ודמות שראתה שי עולה במדרגות לאחר מכן. בית המשפט ציין באופן כללי כי קיים קושי לקבוע זמנים מדויקים על סמך עדויות בני הנוער, אשר בעצמם לא ידעו לומר את השעות המדויקות של הארועים שחוו."
עוד הוסיפו במכתב "אין בהכרעת הדין של בית המשפט כל קביעה לפיה שי שיקרה בעדותה, בהודעותיה, או הטלת דופי כלשהו באמינותה של שי. הדוח המתייחס לרענון הזיכרון לא נעלם, הוא הוגש לבית המשפט וסומן כמוצג (ת/390). התנהגותה של שי, שהמתינה לשובה של תאיר ועשתה מאמץ לחפשה משלא שבה, היתה סבירה לגמרי בנסיבות העניין בהן לא היתה לה כל סיבה להעלות בדעתה כי ארע לה אסון. התרשמותנו כי שי היא נערה אמיצה, ועשתה כל שביכולתה כדי לסייע למשטרה ולבית המשפט לגלות את האמת בפרשה כאובה זו. צר לנו על ההאשמות חסרות הבסיס שהועלו בראיון נגד שי וחברותיה, ולא בפעם הראשונה. המכתב נשלח עם עדותה של שי, כל הודעותיה שהוגשו לבית המשפט כולל רענון הזיכרון ותמליל השחזור, והקטעים המתייחסים לעדותה בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון לא התייחס כלל לעדות זו במסגרת הערעור."
