דוד לוי, המתמודד הדתי מתכנית הריאליטי "כוכב נולד" 9, שהגיע למקום השני – מחליט לשתף את כולנו בפוסט יציאה מהארון, אותו הוא מפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, "היום אני מבין שיש ערך ל"יציאה מהארון", בהושטת יד אל ילדים, מתבגרים וגם מבוגרים, שצועדים לצידי על האדמה המדממת הזאת בחשש ובפחד. אני רוצה לעזור. בבקשה אל תאמינו שיש מי שיש לו הכח או הזכות לשנות או להגביל את האהבה שלכם. בשמיים או בארץ", כותב לביא.
בימים קשים אלו, בהם מותקפת הקהילה הלהט"בית מכל עבר, נדקרים בני אדם על לא עוול בכפם במהלך מצעד הגאווה בירושלים, ונהרגת ילדה בת 16 שנרצחת בדם קר על ידי אדם חרדי דתי המתנגד לקיום המצעד, נראה שהקהילה מקבלת חיזוק מדמות מוכרת.
ביום שישי האחרון סיפרנו לכם כאן בפורטל עומרי חיון את סיפורם של צעירים הומוסקסואלים רבים שמשתפים בחוותיהם הקשות ובסיפוריהם העצובים באיך שמשפחותיהם מגיבות כנגדם בשלילה רבה, "לך תשים קץ לחייך. יותר טוב לך. חבל שלא נדקרת כמו הבחור הזה", נכתב באחד הפוסטים. כמה עצוב שב- 2015 משפחות רבות עדיין לא מקבלות את ילדיהם, ויש עוד כל כך הרבה שנאת חינם. בדיוק לשם כך החליט דוד לביא לפרסם את ההודעה הבאה בעמוד הפייסבוק שלו.
לביא (27) התמודד בתכנית הריאליטי "כוכב נולד", בעונה התשיעית במספר. לביא שחזר בשאלה, והגיע עד לגמר הגדול ולמקום השני והמכובד, נעלם במעט מהספירה התקשורתית, עד היום (שני) בו פירסם את הפוסט הבא.
בפוסט מרגש שפורסם לפני שעה קלה, כותב לביא: "זאת משימה לא פשוטה לשתוק כשמשהו כל כך כואב. אני רוצה לדבר בלי מילים. אבל אני גם רוצה להשמיע קול ברור וצלול.אני פונה לרבבות בני נוער ששומעים חדשות בימים האחרונים ורואים מוות מול העיניים. ילדים שחוששים שמצפה להם עתיד דומה, של מאבק מתמשך בעצמם, של פחד והסתרה.
בכל שנותי כילד וכמתבגר גדלתי והתחנכתי במסגרות דתיות. כשהאהבה שלי לבשה צורה שלא אני ולא סביבתי ציפינו לה, גם אני נבהלתי. למזלי הרב, בזכות חבריי ומשפחתי המופלאה מעולם לא נדרשתי להילחם באהבה הזו. ההורים יוצאי הדופן שלי… שיודעים באמת מהי אהבה ללא תנאים וללא גבולות. אמא ואבא שקראו את המילים האלה, התרגשו וחששו אבל הבינו שיש כאן עניין חשוב יותר מכל כאב אישי. אני אוהב אתכם.
ברור לי שלא כולם זוכים לסביבה תומכת כזאת. רחוק מכך. כבר שנים שאני שר בפני קהל על הדברים שאני נמנע כל כך להגיד מפורשות כי "זה לא עניינו של אף אחד" או כי "מה זה משנה, אהבה זו אהבה". היום אני מבין שיש ערך ל"יציאה מהארון", בהושטת יד אל ילדים, מתבגרים וגם מבוגרים, שצועדים לצידי על האדמה המדממת הזאת בחשש ובפחד. אני רוצה לעזור. בבקשה אל תאמינו שיש מי שיש לו הכח או הזכות לשנות או להגביל את האהבה שלכם. בשמיים או בארץ.
אני רועד מכעס וכואב לי ממש פיזית על שירה בנקי ז"ל. קשה ואסור לשתוק על רצח של ילדה. חוסר האונים שאני מרגיש לנוכח המקרה הזה הביא אותי לכתוב לכם היום את הדברים האלה. אני לא יודע הרבה על שירה.. אבל יש משהו מנחם בידיעה שהיא לא צעדה לבד. כל חיי השתדלתי לשמור לעצמי את מה שחששתי שיפריע לאנשים להקשיב לדברים שיש לי להגיד. היום חשוב לי יותר שתשמעו את הדברים האלה. אני רוצה לעזור. כולי תקווה שיש מי שמפיק תועלת וכוח מהמילים האלה. דוד לביא".
