"שחור זה הכתום החדש", תהיה כנראה הכותרת ההולמת שמתרוצצת בראשם של אבא ואימא של עמוד סטטוסים מצייצים, הזוג אבי לן ועדי בנטוב לן. גוון החום-חרא שאפף את הזוג בשבוע האחרון סביב פרשת התוכן השיווקי ב"סטטוסים מצייצים" שנחשפה בגלובס בסוף שבוע הקודם, הפכה שלשום לשחור של ממש עם הודעת פייסבוק העולמית על הסרת העמוד לצמיתות, והגבלת יכולת הפעילות האישית של הזוג ברשת החברתית.
צילום: חדשות2
אבי לן טעה איפשהו בדרך כמה פעמים. ראשית, הוא טעה לחשוב שאם יחליט להתפרנס בכבוד מעמוד הפייסבוק לו הוא מקדיש את חייו יום וליל במשך חמש השנים האחרונות, מישהו יפרגן לו. שנית, וזה האישיו שהטריף כל כך את כלי התקשורת שירו לכיוונו ללא הרף, הוא טעה לחשוב שאם הוא ישחק בתחום השיווק כמו המתחרים הותיקים ממנו ששנים כבר לא מצליחים לעשות פרומיל באזז ברשת כמוהו אבל עושים את אותו הדבר בדיוק, הם יקבלו את זה בהבנה. "הגם שיווקת וגם ירשת?", יזעקו מבין השורות הכתבות ב-YNET, "ועוד בלי לספר לגולשים שלך?!", ימשיכו ויתעלמו באלגנטיות ממחירון דומה משלהם לשיווק סטטוסים שפורסם מוקדם יותר השבוע. למי כל כך כאב שם בידיעות אחרונות, ולמה, שבפראות ובגסות דרסו את אבי לן שעד לפני עשור היה בן בית ועורך במערכת? ושום מלה על רני רהב. חבל על בזבוז המלה הכתובה.
הטעויות של אבי לן לא מסתיימות שם אגב. מעט הסטטוסים שכן פורסמו בתשלום חפו מהודעת גילוי נאות, ברווחיו הוא לא שיתף את פייסבוק, ובשום שלב, גם לא לפני חשיפת המחירון של מצייצים ע"י גלובס, הוא לא התבייש או הצניע את המחירון. על שתי הטעויות הראשונות הוא כנראה באמת צריך לבקש סליחה, וכך עשה. על הטעות השלישית הוא כנראה צריך להשיב "סליחה באמת שהייתי נאיבי".
חמש טעויות. טעות אחת על כל שנה שהזוג לן הקדיש את כל מרצו כדי לשנות לטובה את חייהם של ישראלים. בזמן שהעיתונות המודפסת והותיקה אמורה לשמש ככלב השמירה של הדמוקרטיה, הזוג לן חרתו על דגלם להיות הכלב האקטיבי של הדמוקרטיה, וזה עבד. העיתונות הותיקה לא הצליחה לפצח את הנוסחא המנצחת שהיתה שמורה אצל הזוג: איך מביאים סיפורים אנושיים מצוינים, כאלו שיביאו הרבה חשיפה, כאלו שישנו גורלות, וכל זה מבוסס על דף פייסבוק אחד עם מספר סופר מרשים של שלושת רבעי מליון גולשים. הייתי מתעניינת: מה זה משנה? הם הרי את הכסף סופרים במדרגות (ובשקיעתו הלא רומנטית של הדפוס, כנראה לא נשאר הרבה ממנו). אבל דווקא איני מתעניינת, כי מסתבר שבתחום הזה – אם אתה לא יכול לחבור אליהם או להצליח כמוהם בזכות עצמך, כנראה עדיף שתחסל אותם.
מוצלחת כמוהם לפחות וחברה אליהם, היתה זו מערכת "צינור לילה" בערוץ 10 שבשנה האחרונה פתחה בפרויקט "החזית" עם מצייצים, וביחד הביאו לשינוי מהותי בכל הנוגע לפרשת איקיוטק שגזלה כספים מישראלים רבים ומתיחת פנים כוללת לשירות הגרוע של הוט עם מנכ"ל שכנראה כבר תקופה ארוכה מככבים בסיוטיו גיא לרר ואבי לן.
אמש את הזוג לן פגשתי בחתונתם של גיא לרר ואשתו הטרייה הדס שינדלר (גילוי נאות: ביני ובין השניים התקיימו בעבר ומתקיימים בהווה יחסי עבודה). הזוג לן ואני בקשר ברשת ובטלפונים מאז שסטטוסים מצייצים נולד, אבל זו היתה הפגישה הראשונה שלנו פנים אל פנים. מלווים בתחקירן צינור לילה, אדם שפיר, ומעשנים סיגריות בשרשרת, הם נראו כמי שנמצאים קצת בסיטואציה לא נוחה, כיאה למי שרק 24 שעות לפני התוודעו שמפעל חייהם ירד לטמיון. כשהם הבינו מי אני, ומי בעלי לעתיד שאתי (משפחתה של עדי ומשפחתו בקשר חברי כבר שנים ארוכות), ארשת פניהם השתנתה לטובה. שמחנו כולנו לפגוש האחד את השניה, השלישית והרביעי ולגלות איך קורות חיינו הצטלבו בשלבים כאלה ואחרים בחיינו ועזבנו אותנו ממצייצים. לרגע הרגשתי שהם מרגישים לרגע שקורה להם סוף סוף משהו נחמד שלא קשור לכל החרא הזה שהיכה במאוורר.
קצת אחרי שהחופה הסתיימה, עם סיגריות תחובות עמוק בין אצבעותיהם, הזוג לן נפרדו מאיתנו לשלום והתחפפו הביתה. כן, טוב, במקומם אולי גם אני לא הייתי מרגישה הכי בנוח כשכתב התקשורת של גלובס, לי-אור אברבך, שאמנם לא אחראי לסדרת הכתבות על מצייצים אבל בהחלט פירגן לה בקטע קוליגאלי, מתמנגל במרחק מטרים ספורים מהם באותו האירוע בדיוק. ובכלל, מחר יום חדש וצריך לחשוב איך משקמים את תוצרי הפרשה העגומה הזו, בה הפרינט הגוסס, הדינוזאור המגושם מנייר, הרג את הכוכבת של הרשת, הציפור הכתומה.
אה, ופייסבוק העולמית? אפשר לסכם במלה אחת, וזה רק במקרה שהם יותירו לנו את חופש הביטוי: דיקטטורה.
